מאחר והתלוש הינו מסמך וראיה חוזית לכל דבר, יש חשיבות גדולה לפרטים הרשומים בה.
על המעסיק לשים לב לכל הפרטים שהם רשומים נכון!!
במאמר זה המתבסס על התוספת לחוק הגנת השכר, נפרט את הפרטים היותר מהותיים הרשומים בתלוש ונדגיש את ההיבטים החוקיים המונעים חילוקי דעות ותביעות עתידיות.
צבירת ימי חופשה
ככלל, כל עובד זכאי למכסה של ימי חופשה שנתיים, בהתאם להיקף הוותק שלו ולסוג תשלום השכר שלו, בין אם שכר שעתי, יומי או שכר חודשי
במידה והעובד לא ניצל בפועל את ימי החופשה השנתיים שלו יחול סעיף 7(א) לחוק חופשה שנתית, תשי"ח-1958, אשר קובע כך:
"אין החופשה ניתנת לצבירה; ואולם רשאי העובד בהסכמת המעסיק, לקחת רק שבעה ימי חופשה לפחות ולצרף את היתרה לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות"
הרציונל שעומד מאחורי קביעה זו נובע מהרצון לעודד את העובד לצאת לחופשה בפועל על מנת לנוח ולהתאוורר, לצבור כוחות, ולמנוע את שחיקתו לאורך שנות העבודה, וזאת במקום לצבור את ימי החופשה ולפדות אותם כנגד קבלת תשלום דמי פדיון חופשה עם סיום עבודתו אצל המעסיק, בהתאם לסעיף 13 לחוק.
ברם, על פי פסיקת בית הדין לעבודה, שתיקת המעסיק תיחשב כהסכמה לצבירה. מאחר שהמעסיק הוא הנותן חופשה לעובדיו, מעסיק אשר "יושב בחיבוק ידיים" ולא מוציא את עובדיו לחופשה ייראה כמעסיק שהסכים לצבירת חופשה.
מעסיק אשר רשם בתלוש את יתרת ימי החופשה נחשב להסכמה בשתיקה.
יודגש כי על המעסיק להוכיח שהוא נתן לעובד אפשרות לצאת לחופשה אך העובד בחר שלא לצאת לחופשה וזאת מסיבות בלתי סבירות, התלויות בעובד.
המלצת קלוגר ארנפלד ושות' לעודד אקטיבית את העובדים לנצל ימי החופשה בימים הנוחים למעסיק ולעובד ולא לצבור אותם
צבירת ימי מחלה
עובד זכאי ליום וחצי דמי מחלה לכל חודש עבודה מלא שעבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה. זה אומר 18 ימים בשנה. אין אפשרות לצבור יותר מ-90 ימי מחלה.
דמי מחלה הם בגדר תשלום סוציאלי מובהק, שנועד לאפשר לעובד ולבני משפחתו קיום גם שעה שנבצר ממנו לעבוד עקב מחלה.
לעתים עובדים מנצלים זאת לרעה, בעיקר בסמוך למועד סיום עבודתו.
רצוי שהמעסיק ישים לב לניכוי נכון של הימים הצבורים בתלוש.
למעשה אין למעסיק כלים ראויים למנוע ניצול לרעה, אך במידה ולמעסיק יש חשש סביר לגבי תוכנה של תעודת המחלה, הוא רשאי לדרוש מהעובד להגיע לבדיקה רפואית והעובד צריך לעשות זאת (תקנה 2(ב)).
כדאי לדעת! חולה רשאי לפנות לכל רופא כדי לקבל תעודת מחלה לתקופה של עד 30 יום בשל מחלה אחת. תעודות מחלה לתקופות ארוכות יותר יינתנו רק בהמלצת רופא מומחה או בחתימת מנהלו הרפואי של הרופא נותן התעודה.
המלצת קלוגר ארנפלד ושות' אם קיים חשש סביר על ניצול לרעה את ימי המחלה הצבורים, לדרוש מהעובד להגיע לבדיקה רפואית.
דמי הבראה
עובד זכאי לדמי הבראה רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום העבודה.
ברוב מקומות העבודה נהוג לבצע את תשלום דמי ההבראה בתשלום שנתי יחיד וכתוספת לאחת המשכורות. לאו דווקא ביולי אוגוסט אלא מתי שהמעסיק רואה לנכון לשלם את דמי ההבראה, פעם בשנה.
יש לציין כי, עובד ומעסיק רשאים להסכים כי דמי ההבראה ישולמו מדי חודש. לשם כך, חובה על המעסיק לקבוע זאת במפורש בחוזה ההעסקה של העובד וכן לייחד שורה נפרדת לתשלום דמי ההבראה.
המלצת קלוגר ארנפלד ושות' לעגן בחוזה את האפשרות לשלם מידי חודש בחודשו ולא לצבור חוב כלפי העובדים.
שיעור ההפרשות הוא 18.5% מהשכר, מתוכם 6% על חשבון העובד והיתר (12.5%) על חשבון המעסיק 6.5% הפרשות מעסיק לרכיב תגמולים ו-6% הפרשות מעסיק לרכיב פיצויים.
סעיף 14 לחוק קובע כי הפרשות המעסיק לקופת תגמולים, לקרן פנסיה, ביטוח מנהלים וכד', הם במקום פיצויי הפיטורים שעליו לשלם וכי הסדר זה פוטר את המעסיק מהשלמת פיצויים רטרואקטיביים בגין תוספות שכר שהיו במהלך תקופת העבודה רק בתנאי שהמעסיק הפריש את מלוא פיצויי הפיטורים – 8.33% מדי חודש. אם המעסיק הפריש פחות מ- 8.33%, עליו לשלם לעובד השלמת פיצויי פיטורים בתום יחסי העבודה.
המלצת קלוגר ארנפלד ושות' מעסיק אשר מתכנן העסקת עובד לטווח ארוך עם העלאות שכר מידי פעם, מומלץ לפעול על פי סעיף 14 לחוק ולהפריש את מלוא הפיצויים (8.33%). ולעגן זאת בחוזה.
רכיבי שכר הקובעים לפנסיה ופיצויים
סוגיה נוספת העולה בפסקי הדין רבות בשאלה אלו רכיבים בשכר החודשי שלנו נלקחים ולא נלקחים בחשבון לצורך חישוב ותשלום הפנסיה והפיצויים. בהתאם לחוק ולתקנות, שכר הבסיס עליו יחושב הפנסיה והפיצויים, יכלול אך ורק את הרכיבים הבאים: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר מחיה, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית או מקצועית. בית הדין לעבודה קבע, כי תשלומים בגין אחזקת רכב, אחזקת טלפון, שעות נוספות ופרמיה, לדוגמא, אינם מהווים חלק מהשכר הקובע לפיצויים. יחד עם זאת, אם יוכיח העובד, כי תשלום מסויים ששולם לו הוגדר כתוספת אך למעשה הוא תוספת פקטיבית המהווה חלק מהשכר היסודי עצמו, הרי שבמקרה כזה היא כן תהווה חלק מהשכר הקובע לפיצויים.
המלצת קלוגר ארנפלד ושות' הקפידו לפרט בעת עריכת החוזה ותלוש השכר , כי ככל והסעיפים הנוספים יעוגנו בחוזה בפירוש ויותנו במדרגים ובתנאים חיצוניים וככל ויהיה לתנאים אלו קשר ישיר לתחום העבודה ויירשמו בתלוש השכר בבירור, כך נימנע מחילוקי דעות אשר מגיעות לכדי ממון רב.
החזר הוצאות נסיעה
עובד המתגורר במרחק של 500 מטרים לפחות ממקום עבודתו ייחשב כמי שזקוק לתחבורה, ולכן יהיה זכאי להחזר הוצאות נסיעה.
גובה ההחזר עבור הוצאות נסיעה ליום נקבע לפי שווי תעריף הנסיעה המוזל באוטובוס ולא יותר מהתקרה היומית 22.60 ₪ ליום או לפי כרטיס חופשי חודשי – הזול מביניהם.
רשאי המעסיק להעמיד לרשות העובד הסעה למקום העבודה, גם ללא הסכמת העובד, ואז אינם זכאים להחזר הוצאות נסיעה.
גם אם משולם סכום מעבר להנ"ל, בצורה סבירה, יחושב כהחזר נסיעות לגיטימי , החזר זה אינו מחוייב בהפרשות פנסיוניות.
המלצת קלוגר ארנפלד ושות' במידה ומשולם החזר נסיעות מעבר למינימום רצוי להדגיש בחוזה כי הסכום הנוסף הוא הטבה הבאה כהחזר נסיעות,
ותק העובד – החוק מחייב לרשום תאריך תחילת ההעסקה, ובמקרה של חילופי מעסיקים – ותק מצטבר.
משמעות התאריך שיש רצף זכויות לעובד למרות החלפת הבעלויות בחברה, רציפות העסקתו נמשכת ומדובר למעשה באותו מקום עבודה. לכן משהעובד הועסק באותו מקום עבודה, הוותק שלו נשמר, חובת התשלום לפיצויי פיטורים מוטל על המעסיק האחרון בהתאם לחוק פיצויי פיטורים וחוק הגנת השכר. למעט במקרה שהמעסיק הקודם סילק את חובותיו, שילם את מלוא הפיצויים כולל התוספת עד להשלמת ה-8.33% במועד העברת הבעלות,
המלצת קלוגר ארנפלד ושות' במועד רכישת עסק לוודאות כי סולק כל החובות הפנסיות על ידי המעסיק הקודם
